גמרא
פירוש
וְלַד בֶּהֱמַת מְלוֹג אמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל לָאִשָּׁה.
כְּמַאן לָא כְּרַבָּנַן וְלָא כַּחֲנַנְיָה דְּתַנְיָא וְלַד בֶּהֱמַת מְלוֹג לְבַעַל וְלַד שִׁפְחַת מְלוֹג לָאִשָּׁה וַחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יֹאשִׁיָּה אָמַר עָשׂוּ וְלַד שִׁפְחַת מְלוֹג כִּוְלַד בֶּהֱמַת מְלוֹג.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
פרק האשה [במאור דף לח. ד״ה אמר רב נחמן. לרי״ף סי׳ שכב (כתובות דף עט:)] כתוב שם: אמר רב נחמן עיילא ליה גלימא וכו׳. כיון דקיימא לן כרב נחמן בדיני [כתובות דף יג.] וכו׳, עד ומה [שפסק] הרב ז״ל בענין זה לא נראה לי. אמר אברהם: אף אני הקשיתי על הרב ז״ל בפי׳ כתובות והקשיתי מדבריו על דבריו. ועכשו אני סובר כי מה שדקדק רב שימי בר אשי [דף קא.] מדברי רב כהנא שמע מינה עיילא ליה גלימא קרנא הוי, כלומר מדאמרינן ולא בלאות לשניה והם נכסי מלוג מכלל דלכשירה אית לה שמע מינה קרנא הוי. סבירא ליה לרב שימי בר אשי דבלאותיה בלחוד קאמר שמואל [שם] דבלא להו בעל, וקאמר דשניה לא משלם לה בעל משום קנסא [אבל] כשירה משלם, אלמא קרנא הוי ושלא כדין בלנהו בעל. ומשום הכי אקשו עליה והאמר רב נחמן פירא הוי, ואמרינן ההיא פליגא אהאי מימרא דרב שימי דקא יליף מדרב כהנא דאמר שמע מינה דקרנא הוי ואליבא דרב פפא דמפרש למילתיה דשמואל הכי. מיהו הני מילי היכא דליתנהו דבלנהו בעל, דבהא ודאי פליג רב נחמן דלדידיה אפילו לכשירה נמי לא משלם דכדין בלנהו. ולדעת רב נחמן הא דשמואל אפילו בדאיתנהו קאמר ובלא בלאות, ובנכסי מלוג דבדאיתנהו דכולי עלמא לא פליגי דכי נפקא שקלא להו [כשירה] דגלימא גופה לאו פירא הוא אלא הלבישה שלה היא הפירות ולכשילבשנה אז יצאו הפירות ממנה, ואם לא ילבשנה אין לשם הפירות, לא צמחו ולא נגמרו. וכשתצא האשה יצאו נכסיה עמה בכשירה, אבל בשניה לא אפילו איתנהו לבלאות קיימין לא שקלה להו משום קנס, ובנכסי צאן ברזל בין איתנהו בין ליתנהו שקלא להו. הילכך איתא לדרב נחמן ואיתא לדרב כהנא אמר שמואל. ולעולם נכסי מלוג בין קרקע ובין בגדים ברשותה קיימי ושקלה להו כדאיתנהו ונפקא, וזהו האמת והישר דרב נחמן לא פליג אמימריה דשמואל אלא אמימריה דרב שימי בר אשי ואליבא דרב פפא כדפרישית. מ״מ מה שכתב הרב ז״ל באילונית בדליתנהו דנכסי מלוג דברשותה קיימי, הא ודאי פליגא אדרב נחמן דכיון דפירא הוי ואמרינן ולא [בלאות], פירות כי בלנהו לא משלם ולא מידי. ודרב פפא אדרב נחמן [ודאי] קשיא הא דאילונית בדליתנהו. ונ״ל דכרב פפא עבדינן דהוא בתרא, ואיהו מסברא דנפשיה פריש לה למילתא דשמואל. ואיפשר לומר דרב פפא לא פליגא אשאר נשים דבודאי מכסה לה1 ואזיל עד דבלי, מיהו לגבי אילונית, כיון דמחילה בטעות הוא, כי מחלה ליה פירא דלא מכליא בהו קרנא, אבל בלא דמכליא קרנא ולא2 מחלה ליה. וכי אמרינן דרב נחמן פליגא, אדרב שימי בר אשי בלחוד הוא דאמרינן דקא פשיט מדרב כהנא דגלימא קרנא הוי ולא מכלה להו, מיהו אליבא דהילכתא לא פליגי רב נחמן ורב פפא ולא מידי בכשירה. ואני [כותב] כדברי הרב ז״ל כי הוא פושט בשאר פסולות כדין אילונית וכמימריה דרב פפא, אלמא [כדרב] פפא נקיטינן. זה שנראה לי וערב לי מאד3. [במאור דף לח. ד״ה פירות התלושין. לרי״ף סי׳ שכב (כתובות דף עט.)] כתוב שם: פירות התלושין מן הקרקע וכו׳. כתב הריא״ף ז״ל וקיימא לן כרבי שמעון וכו׳, עד ונראה שעל זו הגירסא סמך הרי״ף ז״ל וכבר דחאה הנגיד רבי שמואל הלוי ז״ל וכתב דלית הלכתא כרבי שמעון ונראין דבריו. אמר אברהם: אנו כבר כתבנו בחבורנו על דברי הרב ז״ל4 וסיענו את דבריו ממקומות אחרים הרבה, ואין לנטות מהם.מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 בכ״י ב׳ כתוב: אשאר נכסים דודאי מכסא להו עד דבלי.
2 בכ״י ב׳ כתוב: אבל בלאות דמכלייא בהו קרנא לא מחלה ליה.
3 עיין ברא״ש כתובות פי״א סי׳ כ״ח.
4 השגות הראב״ד על הרי״ף כתובות פ״ח (דף לח.)
הערות
Gemara
Peirush